קולקציית הארנקים והתיקים שעוצבה בהשראת רומא, איטליה
“Rome is not like any other city. It’s a big museum, a living room that shall be crossed on one’s toes.”
מדי שנה אנחנו עוצרים הכל לחודש אחד ויוצאים לטייל בעולם. כזוג צעיר שמנסה לנצל את כספו למקסימום מסעות - היעדים שלנו הם ברובם לא-אירופה. הבעיה היא שאני אוהבת את אירופה. אני כל כך אוהבת את אירופה! מתוך כך, תכנון עצירות ביניים בדרך למדינות השונות הפך לתחביב אהוב במיוחד. קונקשיין של 8 שעות? הנה אני באה!
וכך נחתנו ברומא. פעם שלישית עבורי, פעם ראשונה עבור איליה. בפעם האחרונה שביקרתי בעיר שהיתה בירתה של האימפריה הרומית העתיקה, הייתי בתיכון. לימודי תולדות האומנות עוד היו לי טריים והמידע זמין ושליף. כל ביקור בגלריה ומוזיאון היו עשירים בהסברים וחייתי את מה שלמדתי. באותה תקופה גם חלמתי להגיע לכאן כאוצרת יום אחד. חזרתי לארץ והבטחתי לשוב.
בחזרה להווה של סיפורנו, עם תיק הוונדרלסט רולטופ על הגב יצאנו בזריזות מהתורים בשדה התעופה וקפצנו על אוטובוס למרכז העיר ההיסטורית. אספרסו בפיאצה נבונה, כוס בירה בסמטה ליד, הטלת מטבע למזרקת טרווי כדי לודא שעוד נשוב, והתחלנו לשוטט בין הסמטאות והאתרים. השתוקקתי להעביר לאיליה את האהבה וההתרגשות לעיר במעט הזמן שיש לנו בה. את העליונית מהמטוס הכנסתי לתיק, והודות לסגירת הרוכסן, הגלגול והתיקתק הסוגר שלו ידעתי שהעיניים שלי חופשיות לחקור והידיים לתעד במצלמה, מבלי לחשוש שיכייסו אותי.
מטיול להדפס שיעטר תיקי נשים
בעוד איליה נראה מיואש מכך שאני עוצרת לצלם כל שני צעדים, אני ספגתי את כל האיטלקיות שאני יכולה דרך עדשת המצלמה. אני אוהבת להיות תיירת, לעצור באמצע ההמולה ולהתבונן - באישה בחלון מעל המביטה עלינו באותה תנוחה כמו הקדושה שמעטרת את הקיר לידה, בפרטים המרכיבים את חזיתות הבניינים, הידיות, הכניסות לחצרות הפנימיות, הטיפוגרפיה שמעטרת את שמות הרחובות החרוטים באבן, וזו היוצרת את שילוט המסעדות ובתי העסק לצידן.
כאוצרת של פרטי היום יום האלו, נחו עיניי על התמונה מטה - פתחי אוורור בקיר שיצרו קומפוזיציה חיננית לצד מספר הבניין. דווקא התמונה הזו נשארה איתי עוד הרבה אחר כך. התחלתי לפרק את האלמנטים בה, וכשחיברתי אותם מחדש נוצר הדפס הקונפטי הקלאסי שלי - שבצורה מינימליסטית מצליח להעביר לתיקים ולארנקים את שמחת החיים בה התמלאתי באותו יום באיטליה.
להכניס מצב רוח של טיול ליום יום
זה רק התבקש שאפזר את פתיתי הקונפטי על גבי קולקציית תיקי הנשים הטבעונית שלנו, החל מתיקי הערב דולצ׳ה, דרך תיקי האלכסון, תיקי הצד ועד תיקי הגב - כך שהפאטרן השמח ילווה אותך 7 ימים בשבוע ויכניס מצב רוח של טיול ליום יום. זמן מה לאחר מכן, כאשר יצרתי את קולקציית ארנקי הנשים, היה זה טבעי לקשט גם אותם בו. דוגמאת הקונפטי מודפסת ידנית בטכניקת דפוס רשת מסורתית, בגימור מבריק ובמראה משתנה בהתאם למיקום הרנדומלי של הפתיתים על התיק או הארנק.
פסטה טרייה בעבודת יד וכוס יין לבן אחר כך, עלינו על אוטובוס חזרה לשדה. בפעם הבאה שעצרנו ברומא, בדרך חזרה הביתה, החלטנו לבדוק את פיומיצ'ינו, העיר שבה שדה התעופה רומא. היה קר, היתה שעת בוקר מוקדמת במונחים איטלקיים, ועיירת הנמל המנומנמת היתה סגורה. מרוב געגועי לרומא התוססת, באותם רגעים לא הצלחתי לראות את היופי שבה. כשהסתכלתי על התמונות אחר כך, הבנתי את הקסם הטמון בה, אבל זה כבר לפוסט אחר.